,פרופ' מרסל מחלוף, דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון וחוקרת מובילה בתחומי הולכת תרופות, טיפול גנטי
.תרפיה תאית והנדסת רקמות
אמה ילדה אותה בגיל מבוגר יחסית, כשהיא בת 36, לאחר 8 הריונות ולידות כושלים.
היא התינוקת היחידה ששרדה, ושנה לאחר לידתה החליטה האם לעלות לארץ ממרוקו.
״רב הנסתר על הגלוי במהלך הזה״ מספרת פרופ׳ מחלוף. ״אמא התגרשה מבעלה, אבא שלי, והשאירה לו את כל רכושה, כולל בית גדול, על מנת לעלות לישראל עם סבתא שלי״.
הגענו לאשדוד, שם גרנו בדירה קטנה עם חדר שינה וסלון. אמי ואני ישנו יחד בחדר השינה וסבתי ישנה בפינת האוכל.
הטרגדיה קרתה כשהייתי רק בת 12. במהלך הנקיונות לפני חג הפסח, אימי נפלה ושברה חוליות בגב, מאותו היום היא כבר לא יכלה לעבוד קשה כמו שהיתה רגילה, לכן עזרתי לה, ובתיכון עבדתי איתה בנקיון כדי שהיא תספיק כמה שיותר ובמהירות. אף פעם לא חשבתי שזה נטל, זאת הייתה עובדה.
איך הכל התחיל?
מרסל מחלוף למדה בבית הספר היסודי אחדות ובתיכון מקיף א׳, התגייסה לחיל האוויר.
לאחר תום השירות הצבאי, בשנת 1984, היא החלה ללמוד לתואר ראשון במחלקה למדעי החיים באוניברסיטה העברית בירושלים ובשנת 1987 סיימה את לימודיה.
לאחר מכן עברה לערד, ושם החלה ללמוד בשנת 1987 לתוארה השני במחלקה להנדסה ביו-רפואית והנדסה כימית באוניברסיטת בן-גוריון.
בשנת 1990 סיימה את הלימודי התואר. לאחר התואר החלה בלימודי תואר נוסף, תואר שלישי, במחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע.
בסיום הלימודים, בשנת 1997, קיבלה את אות הדוקטורט ונסעה ללימודי הבתר—דוקטורט בבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד בבוסטון, מסצ’וסטס, ארצות הברית, למשך ארבע שנים.
המשך הדרך
ב-2001 התקבלה מחלוף לטכניון לפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. במעבדתה, המעבדה למערכות שחרור מבוקר כנגד סרטן ותרפיה תאית בטכניון, מחלוף מפתחת ומהנדסת ננו-מערכות ומיקרו-מערכות להובלת תרופות ולעריכה גנטית לטיפול בסרטן
ולהנדסת רקמות.
מחלוף רשמה שני פטנטים בינלאומיים בשיתוף הטכניון.
הראשון - מערכת לטיפול בסרטן שבה תאי גזע נכלאים בתוך קפסולות ומושתלים ליד גידול סרטני.
השני - מערכת חדשה לבניית נשאים זעירים ממרכיבים של תאי גזע, המשחררים בגוף תרופה שמונעת מהגידול להמשיך ולהתפתח.
היום מכלוף, 55, היא פרופסור להנדסת ביוטכנולוגיה, שמנהלת מעבדות בטכניון בחיפה ובסינגפור.
על שמה רשומים פטנטים רבים, ובימים אלה היא עומדת בפני פריצת דרך משמעותית: עבודת מחקר מפרכת, שנמשכה שלוש שנים, הובילה אותה לפטנט עולמי שייקח את עולם הרפואה צעד משמעותי קדימה במלחמה נגד מחלת הסרטן.
המטרה שלה היא להקטין את התלות בתרומת איברים להצלת חיי אדם, על ידי הנדוס איברים במעבדה.
בסופו של דבר


